כיום בזכות עדשות מגע צילנדריות חדשות נהנים הצרכנים מתיקון ראייה מדויק יותר ונח יותר לשימוש יומיומי.
עדשות צילינדר מתקנות אסטיגמציה אשר עלול להתלוות להן קוצר ראייה או רוחק ראייה, הינן בעלות אותן הרכב
חומרים זהה המשמש לעדשות מגע רגילות, העיצוב והליטוש הוא המבדיל ביניהן.
להישאר ללא תזוזה רבה בעין ע”מ לקבל תוצאות ראייה חדות, לצורך כך רוב היצרים מייצרים כיום את העדשות כאשר בחלקן
התחתון המשקל כבד במעט יותר וכל זאת ע”מ למנוע תזוזת העדשה בעין. בזכות טכנולוגיה מתקדמת עדשות מגע צילינדריות
(Toric) ניתן היום לייצר עדשות אלו בצבעים, מידות, חומרים ולתקופות שימוש ולמעשה מרכיבי עדשות אלו נהנים מהיתרונות
הקיימים בעדשות מגע.
כיום השימוש בעדשות מגע צילינדריות יכול להתבצע ע”י כל אחד הסובל מליקוי ראייה זה. הפיתוחים החדשים שחלו בשנים
האחרונות מאפשרים לכל הסובלים מכלל הסימפטומים להתנסות עפ”י צרכיהם בעדשות אלו ומעל 85% ימצאו פתרון יעיל ונח.
מחירן של עדשות מגע צילינדריות גבוה מיתר עדשות המגע עקב עלויות הפיתוח והייצור הגבוהים. מחירן של עדשות
מגע צילינדר יומיות נע בין 139 ₪ ל 195 ₪ לאריזת 30 עדשות, מחירן של עדשות מגע צילנדריות דו-שבועיות נע
בין 233 ₪ ל 260 ₪ לאריזה המכילה 6 עדשות ומחירן של עדשות מגע צילינדריות חודשיות נע בין 245 ₪ ל 450 ₪
לאריזת 6 עדשות. כמו בעדשות רגילות ככל שתקופת השימוש בעדשה ארוך יותר, מחירה היחסי לאורך השנייה זול
עבור הצרכן.
הדבר תלוי בסוג העדשה בה נעשה שימוש, בעדשות מגע צילינדר יומיות אין צורך בתחזוקה הכוללת שימוש בתמיסות וכדומה,
בסוף יום יש להשליך את העדשה לפח ולמחרת להרכיב עדשה חדשה וטרייה. בעדשות בהן תקופת השימוש הינה דו-שבועיות
ויותר יש לבצע פעולת תחזוקה שגרתית, כגון: אחסנת העדשות בתמיסה רב-תכליתית לצורך ניקוי, חיטוי, הסרת משקעים וחלבונים
ע”מ לנקותה בכל סוף יום, בחירת תמיסת הניקוי הטובה עבור המוצר צריכה להיעשות בהתייעצות עם האופטומטריסט/ית המלווה.
מאיזה חומרים עשויות העדשות
סוג החומר לצורך ייצור עדשות מגע צילינדריות משתנה בהתאם לתקופת השימוש והיצרן, רוב העדשות לתיקון אסטיגמציה מיוצרות
מאחד החומרים הבאים: Methafilcon A, Silicone Hydrogel, Omafilcon A, Hilafilcon.
התאמת עדשות מגע צילינדריות
אחת הסיבות להתפתחות התחום הינו היקף השוק, מעל 35% מהאוכלוסייה זקוקה לתיקון ראייה צילינדרי, ולכן כיום
ניתן להשיג את רוב הפרמטרים הדרושים לתיקון ראייה, מבע ותקופת שימוש שונה. הבחירה בסוג העדשה המתאימה
עלולה לבלבל עקב המגוון הגדול הקיים ולכן יש להתייעץ עם רופא העיניים ו/או עם האופטומטריסט/ית המלווה. מומלץ
לבחור בעדשות המגע אשר יתנו מענה הן לצרכים היומיומיים, לתקציב הרצוי ולנוחות ההרכבה.
בעיות בהרכבת עדשות מגע צילינדריות
לעיתים המרכיב/ה לא יצליחו להסתגל לעדשות צילינדר מסיבות שונות. אחת הסיבות העיקריות לכך הינה תחושת חוסר
נוחות שעלולה לנבוע מתזוזת העדשה בעין, גורם זר, הרגשת העדשה בעין באופן מציק עקב לחץ של העדשה, וכן תזוזת
העדשה בעין העלולה להוביל לחוסר מיקוד ותחושת אי נוחות מתמשכת.
במידה והבעיה מתעוררת, יש לגשת לאופטומטריסט/ית או לרופא העיניים, לרוב פתרון הבעיה אינו מורכב וע”י הכוונה
מקצועית ניתן לשפר את איכות ההרכבה.
עזרה ראשונה לעיניים
|
עזרה ראשונה נכונה לפגיעות ולפציעות בעיניים היא קריטית. פגיעות בעיניים עלולות להתרחש כאשר מתעסקים בחומרי הדברה ובחומרים כימיים אחרים, כאשר משתמשים בכלי ריתוך או בעבודה בשדה. בעצם היא עלולה להתרחש בכל מקום מחלקיקים שנישאים באוויר, אבק ועשן, קרניים מזיקות ואדים. למרבה המזל, ניתן להימנע מרוב הפגיעות אם מבצעים פעולה פשוטה שימוש במשקפי מגן מתאימים לעיניים כאשר מבצעים פעולות עם פוטנציאל לפגיעה בעין. |
| פציעה ממכה או חבטה |
|
אם קבלת חבטה בעינייך, הנח רטייה קרה למשך 15 דקות כדי להפחית את הכאב והנפיחות ופנה לקבלת טיפול רפואי. |
| חתכים בעין או בעפעפיים |
|
כסה את העין בתחבושת רפויה ופנה מיד לטיפול רפואי. אל תשטוף את העין ואל תנסה להוציא ממנה גוף זר. |
.jpg)
רבים מאיתנו מפתחים רגישות לעיניים, מקור הראייה שלנו. העין מסייעת לנו להעריך עצמים ואובייקטיבים במרחב ולחוש בקיומם – ומכאן חיוניותם. פגיעה בהן עשויה לפגום משמעותית באיכות חיינו. אם את או אתה מעוניינים לדעת יותר על איבר הראיה, המלצתנו – לקרוא את מילון העיניים המורחב על פי הא’-ב’.
אישון – החריר דרכו נכנס האור לעין. קוטרו משתנה על פי כמות האור המגיעה לעין. ככל שכמות האור קטנה יותר, האישון מתרחב וכך בלילה מתאפשרת חדירה רבה יותר של אור ויכולת לראות גם כאשר האור מועט.
בלפריטיס – דלקת שולי העפעפיים, מחלה המאופיינת בתגובה דלקתית בשולי העפעף וצמיחה של חיידקים באזור.
גלאוקומה – מחלה בה קיים לחץ גבוה של הנוזל בתוך העין שגורם עם הזמן לנזק בלתי הפיך לעצב הראייה ומביא לצמצום הדרגתי של שדה הראייה. ככל שהמחלה מתקדמת, קטן שדה הראייה והחולים רואים דרך “צינור ההולך וצר”. היות שהתהליך אינו כרוך בכאבים, הגילוי נעשה בדרך כלל מאוחר מדי, על כן חשוב להיבדק לעיתים קרובות אצל רופאי עיניים בדיקה הכוללת גם לחץ תוך עיני. גלאוקומה עלולה להופיע בכל גיל, אולם נפוצה יותר מעל גיל 40. מחלה זו שכיחה יותר אצל הסובלים מיתר לחץ דם, סוכרת, קוצר ראייה ובקרב חולים שעברו ניתוחים תוך עיניים.
דמעות – נוזל המופרש ע”י בלוטות הדמעות ותפקידן לשמור על נקיון ולחות קדמת גלגל העין. הדמעות מכילות אנזימים הקוטלים את החיידקים ומחדשים את רקמת העין.
מחלה זו מטופלת באמצעות ניתוח לאיחוי הקרעים ברשתית או באמצעות לייזר שבעזרתו מנסים להדביק את הרשתית למקומה.
ויפרונט – שיטה להסרת משקפיים, בטכנולוגיה מתקדמת לליטוש הקרנית בלייזר, המותאמת לכל מטופל באופן אישי.
זגוגית – נוזל שקוף דמוי ג’ל הממלא את העין.
חוש הראייה – מכל 5 החושים מגיעים אל המוח 5 מליון סיבי עצב, מחציתם מהעיניים. העין מסוגלת לקלוט כמות עצומה של מידע. מבנה העין מורכב ביותר וישנן מספר יחידות, אשר לכל אחת תפקיד משלה במכלול הבונה את יכולת הראייה.
טבעות תוך קרניתיות – טבעות שקופות המקובעות בהיקף הקרנית ומושתלות בניתוח. אחת המטרות המרכזיות של ניתוח זה היא טיפול במחלת הקרטוקונוס.
ירוד – (קטרקט) עם השנים העדשה שמאפשרת שינוי במיקוד הראייה, מאבדת את שקיפותה והופכת עכורה. עכירות זו הידועה בשם קטרקט גורמת לטשטוש הדרגתי בראייה. הסוג השכיח ביותר של קטרקט הוא זה הקשור לגיל, אולם קיים גם קטרקט מולד.
יובש בעיניים – נובע משתי סיבות עיקריות. האחת, ייצור דמעות מופחת והשנייה, איכות ירודה של נוזל הדמעות. חסימת ניקוז הדמעות עלול לגרום לדמעת ולדלקות עיניים חוזרות. התופעה עשויה להופיע כבעיה מולדת או נרכשת מתנאי הסביבה, ניתן לטיפול ע”י טיפות עיניים מתאימות.
כלמידיה – מחלה זיהומית שעלולה לפגוע בעין ולגרום להצטלקויות בלחמית ובקרנית.
לחמית – הקרום הרירי העדין שמצפה את החלק הקדמי של העין ואת החלק הפנימי של העפעפיים. הלחמית שמכסה את גלגל העין שקופה, היות שהיא מכילה כלי דם מועטים, ואילו הלחמית שמצפה את העפעפיים מכילה כלי דם רבים.
לובן (סקלרה) – הרקמה הלבנה המכסה את רוב העין.
מקולה – האזור במרכז הרשתית בו מתבצעת הראייה המרכזית, דהיינו היכולת לקרוא, לנהוג ולזהות פנים. מחלת ניוון רשתית פוגעת במקולה.
ניתוח לאסק – ניתוח להסרת משקפיים הנותן מענה למטופלים בעלי קרניות דקות יחסית.
ניתוח אינטראלאסיק – הניתוח החדשני להסרת משקפיים. בשיטת האינטראלאסיק מתבצע הניתוח ללא סכין כירורגית, ללא מגע יד אדם ובאמצעות מכשיר לייזר מיוחד. שיטה זו מתאימה גם לאנשים שבעבר לא ניתן היה לטפל בהם: בעלי קרניות דקות, אישונים רחבים במיוחד, קוצר ראייה ואסטיגמטיזם גבוהים.
סי קיי – ck – טיפול להסרת משקפי קריאה בלבד הפועל ע”י גלי רדיו רפואיים המכוונים אל פני הקרנית.
עדשה – ממוקמת אחרי האישון ותפקידה לרכז את קרני האור המגיעות מהקרנית אל הרשתית. קוטרה 8 מ”מ ועוביה 2.7 מ”מ, היא גמישה ומסוגלת לשנות את קמירותה על מנת להשיג מיקוד למרחקים שונים.
עיורון צבעים – מתבטא בעצם בליקוי בהבחנה בין צבעים ואינו נדיר כל כך. העין רגישה ל-3 צבעים ראשוניים: אדום, כחול וירוק עקב המצאות 3 סוגי קנים שכל אחד מהם רגיש לאחד מהצבעים. כאשר אדם אינו יכול לראות אחד מצבעים בסיסיים אלה, הוא לא יוכל לראות את הצבעים הנוצרים מהרכב של אותו הצבע עם שני הצבעים הבסיסיים האחרים. התוצאה: בלבול בגוונים הנראים לעין.
עין עצלה – מצב שבו עין בריאה ותקינה אינה מצליחה להגיע לחדות ראייה מספקת. הטיפול בעין עצלה אפקטיבי ביותר עד גיל 6 ומתבצע באמצעות כיסוי העין הטובה באמצעות רטייה למשך מספר שבועות ותרגול לעין העצלה.
עצב הראייה – צרור סיבי עצב המוליכים את המידע המגיע מהרשתית אל המוח, בו מתבצע העיבוד הסופי של התמונה המתקבלת מהעין.
פזילה – (אשר שכיחה בקרב ילדים ופעוטות) הינה מצב בו שתי העיניים אינן מתמקדות על אותו העצם. העין “הטובה” ממוקדת על העצם בו אנו מתעניינים באותו הרגע, בעוד העין השניה מתמקדת בכיוון אחר וברוב המקרים נוטה פנימה לכיוון האף. הפזילה השכיחה ביותר היא מולדת ומופיעה במחצית השנה הראשונה לחיי התינוק. כ-5% מהאוכלוסייה לוקים בפזילה. ניתן לתקן ליקוי ראייה זה בכל גיל באמצעות ניתוח.
פקו-אמולסיפיקציה – השיטה הניתוחית המתקדמת ביותר לטיפול בקטרקט. יתרונה של שיטה זו הוא בחתך הזעיר אשר מתאחה בעצמו ללא תפרים.
פרסביופיה – לקוי ראייה המופיע בדרך כלל מעל גיל 40. התופעה קשורה להחלשות שרירי העדשה ו/או לאובדן גמישותה. במקרה זה נוצר קושי בקריאה המצריך משקפי קריאה.
צילינדר – (אסטיגמציה, צילנידר על שם העדשה הגלילית המתקנת אותו) מצב בו המערכת האופטית אינה ממרכזת את קרני האור על אותו מישור, אלא קרני האור נופלות במספר מוקדים. ליקוי ראייה הנגרם כתוצאה מעיוות בקרנית וגורם לראייה מטושטשת.
קוצר ראייה – כאשר המערכת האופטית חלשה מדי, התמונה המתקבלת תיווצר לפני הרשתית. קוצר ראייה גורם לכך שרואים היטב לקרוב ומטושטש לרחוק. בישראל, כ- 85% ממרכיבי המשקפיים הם קצרי רואי וליקוי זה מטופל באמצעות עדשה מפזרת.
קרטוקונוס – מחלה תורשתית הגורמת לשינויים הדרגתיים במבנה הקרנית. הקרנית הופכת להיות דקה יותר בעיקר במרכזה, בחלקה התחתון. העיוות הנוצר גורם לקוצר ראייה ואסטיגמציה גבוהים. התמונה אינה אחידה וככל שהמחלה מתקדמת, לא ניתן לתקנה בצורה מושלמת באמצעות משקפיים. במצב מתקדם של המחלה נדרשת השתלת קרנית או השתלת טבעות תוך קרניתיות.
קרנית – המשטח האופטי השקוף הקדמי של העין. תפקידה לרכז את קרני האור המגיעות לעין והן נשברות מהקרנית דרך העדשה לכיוון הרשתית. הדמעות שומרות על הקרנית לחה ונקייה מזיהומים. הקרנית אינה מכילה כלי דם ורגישה מאד לכאב. התנאי העיקרי להשגת תמונה חדה הוא המבנה הסימטרי של הקרנית ושקיפותה. כל בעיה שפוגעת בשקיפות של מרכז הקרנית או במבנה הסימטרי שלה, תגרום להפרעה במיקוד ובחדות הראייה.
קשתית (איריס) – מהווה את אזור הצבע שמקיף את האישון. שרירי הקשתית פועלים כמו צמצם במצלמה וקובעים את גודל האישון, ובכך את כמות האור החודרת לעין.
רוחק ראייה – גורם לכך שרואים טוב יותר לרחוק מאשר לקרוב, כאשר צעירים. בעת שאנשים אלה מתבגרים, הם רואים מטושטש לקרוב ולרחוק. ליקוי זה מטופל באמצעות עדשה ממרכזת או באמצעות טיפול לייזר לשיפור הראייה (הסרת משקפיים).
רטנופיה – מחלת רשתית שיכולה לנבוע ממחלות כגון: סוכרת ויתר לחץ דם.
רשתית – היחידה המורכבת ביותר בעין. הרשתית בנויה ממליוני תאי עצב המצפים את הדופן הפנימי של העין. תאי העצב הללו רגישים לגירוי האור ואחראים לראיית הצבעים. המידע מהרשתית עובר לעצב הראייה.
שעורה – במקרים מסויימים של דלקת שולי העפעף, מתקיימת התרבות חיידקים באזור אשר מתפתחת לזיהום הקרוי “שעורה”.
מחלת העיניים שאנשים רבים סובלים ממנה ואיך למצוא את הפתרון הטוב ביותר?
קרטוקונוס היא אולי מילה פחות מוכרת מגלאוקומה או קטרקט, אבל גם היא מהווה מחלת עיניים נפוצה מאוד. הערכה מקובלת אחת היא שאחד מכל 2,000 בני אדם סובל ממנה, ויש גם הערכות למספר גדול אפילו יותר של חולים, כשחלקם אפילו לא מודעים לכך (אם כי בהחלט סובלים מהתסמינים שלה.) בזכות השתכללות המכשירים שמאבחנים שינויים בקרנית והשיפורים המשמעותיים בייצור עדשות מגע, אפשר למצוא מענה אפקטיבי מאוד
לפגיעה בראייה, ובעמוד זה תמצאו הסברים לגבי הדרך הנכונה להגיע אליו.
סוגי עדשות מגע שמתאימות לחולי קרטוקונוס
לכל שלב של המחלה מתאים סוג אחר של עדשות מגע. בשלב הראשוני, הקל יחסית, ניתן להשתמש בעדשות מגע רכות או בעדשות מגע טוריות (שמתאימות למי שסובל מאסטיגמציה.) בשלבי הביניים ובשלב החמור, כשאזורים מסוימים בקרנית הופכים לדקיקים במיוחד והצורה שלה היא צורת חרוט ולא כדור, הפתרונות האפשריים הם עדשות ,RGP עדשות ,Piggyback עדשות היברידיות או עדשות סקלרליות.
עדשות RGP הן עדשות מגע קשות נושמות. הן מיוצרות מסיליקון שמאפשר לחמצן לעבור אל הקרנית כך שהחיסרון העיקרי של עדשות קשות, חוסר הנוחות בשימוש בהן, מנוטרל. עדשות פיגיבק מספקות גם הן נוחות טובה יותר מעדשות קשות, בזכות שימוש בשתי עדשות, אחת רכה שמונחת על הקרנית והשנייה קשה שמונחת על זו הרכה ומספקת את התיקון האופטי האפקטיבי הדרוש.
עדשות היברידיות משלבות רוך וקושי באותה עדשה – המרכז קשיח ואילו ההיקף רך. עדשות מגע סקלרליות מיוצרות בקוטר גדול ולכן הן כלל לא נוגעות בקרנית אלא יושבות על הסקלרה (לובן העין.) בזכות עובדה זו, גם בשימוש ממושך ורציף לא נוצרת אי נוחות, מה גם שבין הקרנית לעדשה יש שכבה של נוזל וכמו כן הן מתאפיינות ברמת עבירות חמצן גבוהה.
חשוב להדגיש שבשלבים המתקדמים של המחלה – שנכון ל2020- עדיין אין טיפול שמעלים אותה אלא רק פתרונות (יעילים) לתיקון הראייה – ייתכן צורך בניתוח. ניתוחים אפשריים הם השתלת טבעות, השתלת קרנית חלקית והשתלה של כל שכבות הקרנית. גם לאחר הניתוח נדרש שימוש בעדשות מגע, כמובן מותאמות במדויק למצב העין.
אבחון מקצועי אצל אופטומטריסט מוסמך
כאמור לכל שלב של הקרטוקונוס מתאים סוג אחר של עדשות מגע. בנוסף יש הבדלים גם בין חולים באותו שלב, בהתאם לקיומה של אסטיגמציה למשל או למאפיינים אחרים של יכולת הראייה בכל אחת מהעיניים. מרכיב נוסף בבחירה הוא הרגלי השימוש הצפויים בעדשות וגם להעדפות של כל מטופל ומטופלת יש משקל בהחלטה הסופית.
בהתאם חשוב מאוד להגיע לאופטומטריסט מוסמך, או לרופא עיניים מיומן, על-מנת לעבור אבחון מקיף ומדויק.
האבחון כולל מיפוי של קרנית העין וכן בדיקות נוספות במידת הצורך, ותשאול לצורך בירור ההרגלים וההעדפות. הניסיון המקצועי הוא מפתח קריטי להתאמה מושלמת של העדשות ולמציאת הפתרון האופטימלי למחלה שאנשים רבים סובלים ממנה.